תנ"ך - והמלך
שב
מגנת
הביתן
אל־בית׀
משתה
היין
והמן
נפל
על־המטה
אשר
אסתר
עליה
ויאמר
המלך
הגם
לכבוש
את־המלכה
עמי
בבית
הדבר
יצא
מפי
המלך
ופני
המן
חפו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַמֶּ֡לֶךְ
שָׁב֩
מִגִּנַּ֨ת
הַבִּיתָ֜ן
אֶל־בֵּ֣ית׀
מִשְׁתֵּ֣ה
הַיַּ֗יִן
וְהָמָן֙
נֹפֵ֗ל
עַל־הַמִּטָּה֙
אֲשֶׁ֣ר
אֶסְתֵּ֣ר
עָלֶ֔יהָ
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
הֲ֠גַם
לִכְבּ֧וֹשׁ
אֶת־הַמַּלְכָּ֛ה
עִמִּ֖י
בַּבָּ֑יִת
הַדָּבָ֗ר
יָצָא֙
מִפִּ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
וּפְנֵ֥י
הָמָ֖ן
חָפֽוּ:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ח)
וְהַמֶּלֶךְ
שָׁב
מִגִּנַּת
הַבִּיתָן
אֶל־בֵּית׀
מִשְׁתֵּה
הַיַּיִן
וְהָמָן
נֹפֵל
עַל־הַמִּטָּה
אֲשֶׁר
אֶסְתֵּר
עָלֶיהָ
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
הֲגַם
לִכְבּוֹשׁ
אֶת־הַמַּלְכָּה
עִמִּי
בַּבָּיִת
הַדָּבָר
יָצָא
מִפִּי
הַמֶּלֶךְ
וּפְנֵי
הָמָן
חָפוּ:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ח)
והמלך
שב
מגנת
הביתן
אל־בית׀
משתה
היין
והמן
נפל
על־המטה
אשר
אסתר
עליה
ויאמר
המלך
הגם
לכבוש
את־המלכה
עמי
בבית
הדבר
יצא
מפי
המלך
ופני
המן
חפו:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ח)
והמלך
שב
מגנת
הביתן
אל־בית׀
משתה
היין
והמן
נפל
על־המטה
אשר
אסתר
עליה
ויאמר
המלך
הגם
לכבוש
את־המלכה
עמי
בבית
הדבר
יצא
מפי
המלך
ופני
המן
חפו:
ס
(אסתר פרק ז פסוק ח)
תרגום שני לאסתר:
וּמַלכָּא
תָּב
מִן
גִּנַת
בִּיתָנָא
לְבֵית
מַשׁקְיָא
דְחַמרָא
מִסתַּכַּל
וַחֲמָא
יָת
הָמָן
רְמִי
עַל
עַרסָא
דַּהֲוָת
אֶסתֵּר
יְתִיבָא
עֲלַהּ
וַאֲמַר
לֵיהּ
מַלכָּא
אַף
לְמִכבַּשׁ
יָת
מַלכְּתָא
עִמִי
בִּטרַקלִינָא
אַתּ
בָּעֵי
פִּתגָמָא
נְפַק
מִפּוֹם
מַלכָּא
וְאַפֵּי
הָמָן
הֲווֹ
חָפְיָין
:
תרגום מגילות:
וּמַלכָּא
תָּב
בְּרִתחֵיהּ
מִגִּנְתָא
גַוָאָה
לְבֵית
מִשׁתְּיָא
דְחַמרָא
וְהָא
גַברִיאֵל
מַלאֲכָא
דְחַף
יָת
הָמָן
רַשִׁיעָא
וַחֲמָא
מַלכָּא
וְהָמָן
גְּחִין
עַל
דַּרגִּישָׁא
דְּאֶסתֵּר
עֲלַהּ
וּתוַהּ
מַלכָּא
וַאֲמַר
הָא
בְרַם
בְּקוּשׁטָא
לָא
אֲתָא
הָמָן
אֱלָהֵין
לְמִשׁכּוֹב
עִם
מַלכְּתָא
כַּד
אֲנָא
שָׁרֵי
בְּבֵיתָא
כְּעַן
כָּל
עַמְמַיָא
וְאוּמַיָא
וְלִישָׁנַיָא
דָאִינוּ
מָא
אִית
לְמֶעֱבַד
בֵּיהּ
פִּתגָמָא
נְפַק
מִפּוּמֵיהּ
דְּמַלכָּא
וְאַפּוֹי
דְּהָמָן
אִתחֲפִיאוּ
בַהתָּא
:
עין המסורה:
על
-
המטה
-
ב':
*בר'
מח
,
ב;
אס'
ז
,
ח.
לכבוש
-
ב'
,
חד
חסר
(ואחד
מלא):
אס'
ז
,
ח;
דה"ב
כח
,
י.
ופני
-
י"ו:
ש"א
יג
,
יב;
ש"ב
יד
,
כד
,
כח;
יש'
ג
,
טו;
יח'
א
,
י
(שלוש
פעמים);
י
,
יד;
מא
,
יט
(פעמיים)
,
כא;
נח'
ב
,
יא;
תה'
פב
,
ב;
איוב
לח
,
ל;
אס'
ז
,
ח;
דה"א
יב
,
ט.
מסורה קטנה:
על
-
המטה
-
ב';
לכבוש
-
ב'
חד
חס';
ופני
-
י"ו.
רש"י:
והמן
נופל
-
המלאך
דחפו
על
המטה
אשר
אסתר
עליה;
דרכן
היה
ליסב
בסעודה
על
צדן
על
גבי
המטות
,
כמו
שאמר
בראש
הספר
"מטות
זהב
וכסף"
(אס'
א
,
ו)
לבני
המשתה.
הגם
לכבוש
את
-
לשון
תימה
הוא.
לכבוש
-
לאנוס
בחוזקה
,
כמו
"ונכבשה
הארץ"
(במ'
לב
,
כב).
רשב"ם:
והמן
נופל
-
לבקש
רחמים
והצלה
מאסתר.
הגם
-
לא
דיי
לך
שהרגזתני
והכעסתני
עד
עכשיו
,
כי
אף
באתה
בביתי
לכבוש?
'פורפנא'
בלעז
(חלל
כבוד).
חפו
-
בושה
וכלימה.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
והמלך
קם
בחמתו
ממשתה
היין...
והמלך
שב
מביתן
אל
בית
משתה
היין
והמן
נופל...
ויאמר
המלך
הגם
לכבוש
את
המלכה
עימי
בבית
-
פתרונו:
עוד
על
הרעה
שחשבת
לאבד
את
היהודים
הוספת
עליה
עוד
רעה
אחרת:
לכבוש
את
המלכה
עמי
בבית.
ראב"ע אסתר פירוש א:
והמן
נופל
-
שהיה
מתחנן
ומשתחוה
לרגליה;
וכראותו
כי
שב
המלך
-
נפל
מרוב
פחדו.
ודרך
הדרש
ידועה
(ראה
מגילה
טז
,
א).
לכבוש
את
המלכה
-
כנוי
לשכיבה
,
שתהיה
תחת
רשותו
והנה
יכריחנה;
וכמוהו
"וכבשוה"
(בר'
א
,
כח).
וטעם
עמי
-
שאני
ראיתי
זה.
חפו
-
המשרתים;
והטעם:
כסו
פניו.
כי
כן
משפט
מלכי
פרס
,
שיכסו
עבדי
המלך
פני
מי
שכעס
עליו
המלך
,
שלא
יראנו
עוד
המלך;
וזה
דבר
ידוע
בספרי
פרס.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
והמלך.
יש
אומרים
,
שמלאך
דחפוֹ
ונפל
(ראה
רש"י);
ויש
אומרים
,
כי
נפל
על
פניו
לפניה.
והנכון
,
כי
בראותו
המלך
ששב
,
נפל
מרוב
פחדו
והיה
מבקש
רחמים
מאסתר
,
בעבור
היות
הנשים
רחמניות
יותר
מהזכרים.
לכבוש
-
כמו
"וכבשוה"
(בר'
א
,
כח).
והטעם:
כאילו
היא
ברשותו
לעשות
בה
חפצו.
חפו
-
כוסו.
ככה
מנהג
המלכים:
כאשר
יכעסו
על
איש
מהמשרתים
,
מכסים
את
פניו
,
שלא
יפגעו
עוד
עיני
המלך
בעיניו.
רלב"ג:
והמן
נופל
על
המטה
אשר
אסתר
עליה
-
רוצה
לומר
,
כי
הוא
בא
אל
המטה
שהסבה
בה
אסתר;
כי
הסבתם
היתה
במטות.
והיה
כורע
לדבר
אליה
במטה
ההיא
שהיא
בו
,
ולזה
היה
דומה
כאלו
רצונו
לכבוש
אותה
תחתיו.
הדבר
יצא
מפי
המלך
ופני
המן
חפו
-
אחשוב
שכסו
פניו
כדי
שלא
יראהו
המלך
,
לשכך
חמת
המלך.
וידמה
שכן
היה
המנהג;
כמו
שפשט
המנהג
היום
,
שכאשר
יכעס
שר
גדול
על
איש
שהוא
לפניו
,
יצוה
שיסירוהו
מלפניו.
הלא
תראה
כי
המלך
קם
בחמתו
ממשתה
היין
(ראה
לעיל
,
ז)
להפרד
מראיית
המן
לשכך
חמתו.
ומזה
גם
כן
חוייב
בראותם
חמת
המלך
עליו
,
שיכסו
פניו
כדי
שלא
יראהו
המלך.
ר' יוסף כספי:
הגם
לכבוש
וגו'
-
זה
הפלגת
רוע
,
וכן
"לא
יהיה
לך
אלהים
אחרים
על
פני"
(שמ'
כ
,
ב)
,
אצל
מי
שהוא
בקי
בלשון
הקדש.
וכבר
פרשנו
במקומו
איך
הלשון
ההוא
נמרץ.
ר' ישעיה מטראני:
נופל
על
המטה
-
לבקש
רחמים
מאסתר.
הגם
לכבוש
-
היה
סבור
שהיה
רוצה
לאונסה.
חפו
-
נתכסו
מבושת
,
שנתבייש
ממה
שאמר
לו
המלך.