תנ"ך - וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ: (דניאל פרק א פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל־מַלְכוּתוֹ: (דניאל פרק א פסוק כ)

טקסט בלבד:

וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו: (דניאל פרק א פסוק כ)

תיקון קוראים:

וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו: (דניאל פרק א פסוק כ)

עין המסורה:
וימצאם - ג': *בר' לז , יז; דנ' א , כ; דה"ב כה , ה.

מסורה קטנה:
וכל דבר - ל'; חכמת בינה - ל'; וימצאם - ג'.

רש"י:
החרטומים - אלו ששואלים בטימי מתים , בעצמות מתים , כמה דאת אמר: שחיק עצמות , שחיק טמיא. האשפים - אלו שדוחקים במזל; כך מפורש בתנחומא.

ראב"ע דניאל פירוש א:
וכל.... זה יורה כי נבוכדנצר היה יודע חכמות; וימצא כל אחד מאלה ארבעתם יודע עשר ידות על כל חרטום ואשף. ויתכן היות עשר ידות - לשון 'רבים' , כמו "מעשרה שליטים" (קה' ז , יט) , בעבור כי עשר סך חשבון; ובעל 'ספר יצירה' אמר (ב , א): עשר ספירות בלימה. והחרטומים אינם האשפים , כי הנה "לקרא לחרטומים ולאשפים" (דנ' ב , ב) , ושם אפרשם.

רלב"ג:
וידבר אתם המלך - ידמה שהמלך היה חכם , ולזה הכיר שדניאל וחביריו חכמים מאד יותר מכל. החרטומים והאשפים במלכותו. וידמה שהחרטומים הם שיודעים לעשות התחבולות טבעיות , ידמו בהם שיעשו דברים נפלאים מזולת שיהיה כן. ואלו הפעולות עושין אותן בסתר , כדי שלא יתבאר במה עשו זה , כי אולי לא ישתבחו בפעולותיהם , כשידעו הרואים הסבות אשר בהם עשו מה שעשו. ולזה זכרה התורה שחרטומי מצרים היו עושים בלטיהם הדברים שהיו עושים (ראה שמ' ז , כב). ואשפים הוא שם , לפי מה שאחשוב , מענין "נשף" (ש"א ל , יז); והם נקראים כן מפני הביטם בנשפים על תנועת הכוכבים; והם הבקיאים בחכמת הכוכבים , ובמה ששפע מהם בעולם השפל. והחרטומים , כמו שאמרנו , בקיאים בחכמת הטבע ובמה שימשך מהדברים הטבעיים , כמו התכונות והתבונות והדמיונות והמחשבות הנמשכות ממזג מזג בתקופת השנה והיום. ואמר עשר ידות להורות על גודל חכמתם מחכמת אלו כפלים רבים.

ר' ישעיה מטראני:
האשפים - חוזים בכוכבים.

ר' סעדיה גאון:
עשר ידות - עשרה חלקים , כמו "וארבע הידות" (בר' מז , כד) מתרגמינן 'וארבע חולקין' (?). החרטומים מלאכתם בְּחוֹרִים אטומים כיצד? היו נוקבין חור באילן ומכניסין בו דברי כשפים ואוטמין אותו והוא מגיד להן כל דבר; 'חרטום' - חור אטום. ולמה כתוב החרטמים חסר וי"ו? ששואלין בקברות בְּחוֹרי טמי מתים (ראה תנח' מקץ ב). האשפים שדוחקין במזל (ראה שם) , כמו "השואפים אביון" (עמ' ח , ד) מתרגמינן 'דדחקין' (?).
ריכוז קישורים