תנ"ך - וראית
בשביה
אשת
יפת־תאר
וחשקת
בה
ולקחת
לך
לאשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרָאִ֙יתָ֙
בַּשִּׁבְיָ֔ה
אֵ֖שֶׁת
יְפַת־תֹּ֑אַר
וְחָשַׁקְתָּ֣
בָ֔הּ
וְלָקַחְתָּ֥
לְךָ֖
לְאִשָּֽׁה:
(דברים פרק כא פסוק יא)
וְרָאִיתָ
בַּשִּׁבְיָה
אֵשֶׁת
יְפַת־תֹּאַר
וְחָשַׁקְתָּ
בָהּ
וְלָקַחְתָּ
לְךָ
לְאִשָּׁה:
(דברים פרק כא פסוק יא)
וראית
בשביה
אשת
יפת־תאר
וחשקת
בה
ולקחת
לך
לאשה:
(דברים פרק כא פסוק יא)
וראית
בשביה
אשת
יפת־תאר
וחשקת
בה
ולקחת
לך
לאשה:
(דברים פרק כא פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וְתִחזֵי
בְּשִׁביָא
אִתְּתָא
שַׁפִּירַת
רֵיו
וְתִתרְעֵי
בַהּ
וְתִסְבַהּ
לָך
לְאִתּוּ
:
רש"י:
ולקחת
לך
לאשה
-
לא
דברה
תורה
אלא
כנגד
יצר
הרע
(ראה
קידושין
כא
,
ב):
אם
אין
הקדוש
ברוך
הוא
מתירה
,
ישאנה
באיסור.
אבל
אם
נשאה
,
סופו
להיות
שונאה
(ראה
ספ"ד
ריד)
,
שנאמר
אחריו
"כי
תהיין
לאיש"
וגו'
(להלן
,
טו)
,
וסופו
להוליד
ממנה
בן
סורר
ומורה
(ראה
להלן
,
יח
ואי';
אליהו
זוטא
ג);
לכך
נסמכו
פרשיות
הללו.
אשת
-
אפילו
אשת
איש.
ראב"ע:
אשת
-
כבר
דרשוהו
קדמונינו
ז"ל
(ראה
ספ"ד
ריא).
יפת
תאר
-
בעיניו.
וחשקת
בה
שתקחנה
לאשה;
כי
אחר
כן
יאמר
"ובעלתה"
(להלן
,
יג).
וכמוהו
"ואקח
אותה
לי
לאשה"
(בר'
יב
,
יט).
ר' יוסף בכור שור:
כי
תצא
למלחמה
על...
וראית
בשביה
-
בשעת
שביה
(ראה
ספ"ד
ריא).
אשת
-
אפילו
אשת
איש
(ראה
שם).
יפת
תואר
-
לא
דיברה
תורה
אלא
כנגד
יצר
הרע:
מוטב
יאכלו
ישראל
בשר
תמותות
שחוטות
(ראה
קידושין
כא
,
ב
-
כב
,
א)
,
כגון
בשר
כוס
כוס
(ראה
חולין
לז
,
ב)
דאית
ביה
צד
היתר
,
ואל
יאכלו
בשר
תמותות
נבולות
בלא
שום
היתר;
ולכך
הִתִרָהּ
הקדוש
ברוך
הוא.
וחשקת
בה
-
אפילו
מכוערת
(ראה
יל"ש
תורה
תתקכד).
בה
-
ולא
בה
וחברתה
(ראה
קידושין
כב
,
א);
שאינו
יכול
ליקח
שתים
לעצמו
בשביה
אחת.
ולקחת
-
ליקוחין
יש
לך
בה
(ראה
שם):
קידושין
תופסין
בה.
לך
-
שלא
יקח
לצורך
אביו
ולא
לצורך
בנו
(ראה
שם).
רמב"ן:
אשת
יפת
תאר
-
דבר
הכתוב
בהווה.
ובסיפרי
(ספ"ד
ריא):
מנין
אפילו
כעורה?
תלמוד
לומר:
וחשקת
בה
-
אע"פ
שאינה
יפת
תאר.
ורבי
אברהם
אמר:
יפת
תאר
-
בעיניו;
והנה
הוא
דבק
עם
וראית.
והזכיר
הכתוב
וחשקת
בה
-
שלא
יתירנה
לו
,
רק
מפני
החשק
,
בהיות
יצרו
מתגבר
עליו;
אבל
מוצא
בעצמו
שאין
לו
חשק
בבעילתה
אלא
שהוא
רוצה
לקחת
לו
אשה
-
לא
ישא
לזו.
וכך
אמרו
בסיפרי
(שם):
ולקחת
לך
לאשה
-
שלא
תאמר:
הרי
זו
לאבא
,
הרי
זו
לאחי.
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
ובגמרא
(ראה
קידושין
כב
,
א):
שלא
יקח
שתי
נשים
,
אחת
לו
ואחת
לבנו
,
אחת
לו
ואחת
לאביו.
והאיסור
באותה
של
בנו
-
אפילו
לבדה.
רלב"ג:
וראית
בשביה
אשת
יפת
תואר
וחשקת
בה
-
ידוע
שאין
תנאי
ההיתר
לבא
עליה
שתהיה
יפת
תואר
,
וזה
מבואר
בעצמו.
והנה
אמרה
התורה:
וחשקת
בה
-
מכל
מקום:
כיון
שהוא
חושק
בה
,
עשתה
התורה
נחת
רוח
ליִצרוֹ.
והנה
מן
התנאי
-
שיראנה
בשביה
,
רוצה
לומר:
בעת
השביה;
אך
בזולת
זה
לא
הותר
לו
אם
לא
נתגיירה.
ואמר
אשת
-
איזו
שתהיה
,
בתולה
או
בעולה
,
ואפילו
אשת
איש
,
כגון
שברח
בעלה.
ולמדנו
מזה
שאין
אישות
לגוי
לאסרה
על
ישראל.
ולמדנו
מזה
שאין
לו
רשות
לקחת
יותר
מאחת
,
שנאמר:
אשת
,
ואמר:
וחשקת
בה
-
ולא
בה
ובחברתה.
ולקחת
לך
לאשה
-
ידוע
שאין
זה
לנשואין
,
שהרי
אמר
אחר
זה:
"והיה
אם
לא
חפצת
בה
ושלחתה
לנפשה"
וגו'
"לא
תתעמר
בה
תחת
אשר
עניתה"
(פס'
יד)
-
מגיד
שהוא
בא
עליה
קודם
שישאנה.
ואין
הביאה
ההיא
מה
שאמר:
"ואחר
כן
תבא
אליה
ובעלתה"
(פס'
יג)
,
שהרי
אמר
אחריו:
"ואם
לא
חפצת
בה"
וגו'
-
מגיד
שאם
לא
רצה
לבא
עליה
להיות
לו
לאשה
לא
יוכל
להתעמר
בה
תחת
אשר
ענה
אותה;
וזה
לאות
שכבר
בא
עליה
קודם
זה
בגֹיוּתָה.
שאם
נתגיירה
לא
הוצרכה
התורה
לומר:
"ומכור
לא
תמכרנה
בכסף"
(להלן
,
יד).
ואמנם
הכונה
באמרו
ולקחת
לך
לאשה
-
שיוּתַר
לו
לבא
עליה;
ורמז
בזה
,
שאין
ראוי
לו
שיקחנה
לזה
הפועל
המגונה
אם
לא
לתכלית
שישאנה
אחר
זה.
והנה
סמך
לזה
אמרו:
"והבאת
אל
תוך
ביתיך"
(להלן
,
יב)
,
להעיר
,
שאין
ראוי
שינהג
בה
הפקר
,
אך
יכניסנה
לביתו
או
לדומה
לו
שיבאו
שם
בצנעא
,
ושם
יבא
אליה.
ואמר:
ולקחת
לך
לאשה
-
להעיר
שאין
ראוי
שיקחה
כי
אם
לו
,
ולא
לאיש
אחר.