תנ"ך - סבבני
בכחש
אפרים
ובמרמה
בית
ישראל
ויהודה
עד
רד
עם־אל
ועם־קדושים
נאמן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
סְבָבֻ֤נִֽי
בְכַ֙חַשׁ֙
אֶפְרַ֔יִם
וּבְמִרְמָ֖ה
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
וִיהוּדָ֗ה
עֹ֥ד
רָד֙
עִם־אֵ֔ל
וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים
נֶאֱמָֽן:
(הושע פרק יב פסוק א)
סְבָבֻנִי
בְכַחַשׁ
אֶפְרַיִם
וּבְמִרְמָה
בֵּית
יִשְׂרָאֵל
וִיהוּדָה
עֹד
רָד
עִם־אֵל
וְעִם־קְדוֹשִׁים
נֶאֱמָן:
(הושע פרק יב פסוק א)
סבבני
בכחש
אפרים
ובמרמה
בית
ישראל
ויהודה
עד
רד
עם־אל
ועם־קדושים
נאמן:
(הושע פרק יב פסוק א)
סבבני
בכחש
אפרים
ובמרמה
בית
ישראל
ויהודה
עד
רד
עם־אל
ועם־קדושים
נאמן:
(הושע פרק יב פסוק א)
תרגום יונתן:
אַסגִּיאוּ
קֳדָמַי
בְּכַדבִּין
בֵּית
אֶפרַיִם
וּבנִכלִין
בֵּית
יִשׂרָאֵל
וּדבֵית
יְהוּדָה
הֲווֹ
מִתַּקְפִין
בְּפֻלחָנִי
עַד
דִּגלָא
עַמָא
דֶאֱלָהָא
מֵאֲרַעהוֹן
וְאִנוּן
דַּהֲווֹ
פָלְחִין
קֳדָמַי
בְּבֵית
מַקדְּשָׁא
מִתקְרַן
עַמָא
קַדִּישָׁא
בְּכֵין
הֲווֹ
קַיָימִין
:
עין המסורה:
בית
ישראל
-
כ':
הו'
א
,
ד.
עד
-
י"ד
חסר
(בלישנא):
*בר'
ח
,
כב;
יט
,
יב;
ש"ב
יד
,
לב;
מ"א
יב
,
ה;
יר'
ב
,
ט;
יג
,
כז;
טו
,
ט;
לג
,
יג;
הו'
יב
,
א
,
י;
מי'
א
,
טו;
זכ'
ח
,
ד
,
כ;
תה'
לט
,
ב.
עד
-
י"ב
חסר:
בר'
ח
,
כב;
יט
,
יב;
ש"ב
יד
,
לב;
מ"א
יב
,
ה;
יר'
ב
,
ט;
יג
,
כז;
לג
,
יג;
הו'
יב
,
א
,
י;
מי'
א
,
טו;
זכ'
ח
,
ד
,
כ.
(ושנים:
בעד
-
יר'
טו
,
ט;
תה'
לט
,
ב).
קדושים
-
ג'
מלא
(בלישנא):
הו'
יב
,
א;
תה'
טז
,
ג;
דה"ב
לה
,
ג.
מסורה קטנה:
סבבני
-
ל'
חס';
עד
-
י"ד
חס';
רד
-
ל';
קדושים
-
ג'
מל'.
רש"י:
סבבוני
כבר
בכחש
ובמרמה
אפרים
ובית
ישראל
-
מלכי
עשרת
השבטים
וכל
העם;
אבל
יהודה
עודנו
רד
עם
אל
-
מושל
ביראת
אלהים
(ע"פ
ש"ב
כג
,
ג).
רד
-
כמו
"וירד
מיעקב"
(במ'
כד
,
יט);
עוד
מלכיהם
עם
הקדוש
ברוך
הוא.
[ועם
קדושים
נאמן
-
עירין
וקדישין
בשליחותו
,
נאמן
ושומע.]
ר' יוסף קרא:
ויהודה
עוד
רד
עם
אל
-
לאחר
שגלו
עשרת
השבטים
,
עדיין
דבק
יהודה
באלהיו.
רד
-
כמו
"וירד
על
הכרובים
ועל
התימורות
את
הזהב"
(מ"א
ו
,
לב):
הדביק
את
הזהב
על
הכרובים.
ראב"ע:
רק
אינם
הולכים
אחרי
השם
,
כי
אם
סבבוני
בכחש...
ומרמה
-
לא
באמת.
גם
כן
יהודה
,
שהיה
אומר
כי
רד
עם
אל
-
על
משקל
"כי
אם
תם
הכסף"
(בר'
מז
,
יח)
-
שהיה
חושב
,
בעבור
היות
מלכו
מבני
דוד
,
כי
הוא
מלכות
השם.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
ויהודה
עוד
רד
עם
אל
-
פירוש:
ויהודה
יחשוב
שישלוט
עם
הקדוש
ברוך
הוא
,
או
עם
קדושים
נאמן;
לא!
כי
ריב
ליי'
עם
יהודה
-
כלומר:
כמו
שחטא
ישראל
כך
חטא
יהודה.
רד
-
דמיונו:
"וירד
מים
עד
ים"
(תה'
עב
,
ח).
ולפקד
על
יעקב
כדרכיו
וכמעלליו
(בנוסחנו:
כמעלליו)
ישיב
לו
-
יאמר
הנביא:
על
כן
ישיב
ליעקב
כמעלליו
,
כי
יזכר
כמה
טובות
עשה
עמו
מנעוריו
,
ולא
הועיל
לו
מאומה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ויהודה
עוד
רד
-
עדיין
הוא
דָבֵק
עם
יי'
,
ועם
אלהים
קדושים
נאמן
-
ולא
כיזב
לי.
רד
-
כמו
"וירדהו
אל
כפיו"
(שו'
יד
,
ט);
"וירד
על
הכרבים
ועל
התמורות
את
הזהב"
(מ"א
ו
,
לב).
רד"ק:
סבבוני
בכחש
-
אבל
עתה
סבבו
אותי
בכחש
ובמרמה
שעושים.
וטעם
סבבוני
-
כי
אני
שוכן
בקרבם
,
והם
הקיפוני
סביב
בית
המקדש
בעבודת
אלהים
אחרים
,
ולא
נשאר
אלא
שבט
יהודה
בתוך;
לפיכך
אמר:
ויהודה
עוד
רד
עם
אל.
וזכר
אפרים
בעבור
ירבעם
שהיה
משבט
אפרים
,
ובית
ישראל
-
שאר
שבטי
ישראל
שהיו
עמו
,
זולתי
יהודה
ובנימן.
ולא
זכר
בנימן
כי
יהודה
הוא
העיקר
,
והמלך
משבטו.
ויהודה
עוד
רד
עם
אל
-
כשהחלו
אפרים
ושאר
השבטים
לעבוד
העגלים
,
עוד
משל
יהודה
ביראת
האל
ובעבודתו
,
כמו
שאמר
אביה
מלך
יהודה
לירבעם
ולישראל:
"ואתם
המון
רב
ועמכם
עגלי
זהב"
וגו'
,
"כל
הבא
למלא
את
(בנוסחנו
ללא
'את')
ידו
בפר
בן
בקר...
והיה
כהן
ללא
אלהים.
ואנחנו
יי'
אלהינו
ולא
עזבנוהו
וכהנים
משרתים
ליי'
בני
אהרן"
וגו'
(דה"ב
יג
,
ח
-
י).
רד
-
עניין
ממשלה
,
כמו
"מדוע
אמרו
עמי
רדנו"
(יר'
ב
,
לא);
ופירוש
רד
עם
אל
-
כמו
"כי
שרית
עם
אלהים"
(בר'
לב
,
כט).
או
זכר
עניין
הממשלה
-
לפי
שכשהיה
המלך
עובד
את
יי'
היה
מכריח
העם
לעבוד
את
אלהים
לבדו.
ועם
קדושים
נאמן
-
כפל
עניין
במלות
שונות
,
כי
'קדושים'
במקום
'אל';
ואמר
לשון
רבים
,
כמו
"אלהים
קדושים
הוא"
(יהו'
כד
,
יט).
אמר
,
כי
נאמן
היה
יהודה
עם
האל
ומחזיק
בעבודתו
,
אע"פ
שאפרים
היה
עובד
העגלים.
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
נאמן
-
על
האל
יתעלה.
ומן
התמה
שתרגם
יונתן
עִם
אל
כמו
'עַם
אל'
בפתח
-
לא
ידענו
אם
היה
קורא
אותו
כך;
שתרגם:
"אסגיאו
קדמי
בכדבין
דבית
אפרים
ובנכלין
דבית
ישראל;
ודבית
יהודה
הוו
מתקפין
בפולחנא
עד
דיגלא
עמא
דאלהא
מארעהון.
ואינון
דהוו
פלחין
קדמי
בבית
מקדשא
מתקרן
עמא
קדישא
בכן
הוו
קיימין".
ר' יוסף כספי:
סבבוני
בכחש
אפרים
-
שב
לענינו
,
להוכיחם
על
רעתם
היום.
רד...
-
משל;
כטעם
"שרית
עם
אלהים"
(בר'
לב
,
כט).
ואין
כתוב
'על'
,
וכן
כתוב
אחר
כן
"שרה
את
אלהים"
(להלן
,
ד)
,
וכן
"וישר
אל
מלאך"
(להלן
,
ה)
-
אבל
אין
כתוב
'על'.
נאמן
-
היה
נאמן;
והטעם:
עתה
ישראל
בכחש
ובמרמה
,
אבל
עדיין
נשאר
יהודה
בממשלתו
ואמונתו
על
השם
והמקדש.
וזה
היה
בעת
חלוקת
המלכות
לירבעם
ורחבעם
,
כמו
שמפורש
במלכים
(מ"א
יב
,
כ)
ודברי
הימים
(דה"ב
י
,
טז
-
יז).
ר' ישעיה מטראני:
ויהודה
עוד
רד
עם
אל
-
אע"פ
שחטא
ישראל
,
עדיין
יהודה
היה
מתחזק
עם
השם.
ורד
הוא
מלשון
"הרודד
עמי
תחתי"
(תה'
קמד
,
ב);
כאשר
תאמר
"רך"
(מ"ב
כב
,
יט)
מן
'רכך'
,
כך
תאמר
רד
מן
'רדד'.