תנ"ך - עושו
ובאו
כל־הגוים
מסביב
ונקבצו
שמה
הנחת
ה'
גבוריך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ע֣וּשׁוּ
וָבֹ֧אוּ
כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם
מִסָּבִ֖יב
וְנִקְבָּ֑צוּ
שָׁ֕מָּה
הַֽנְחַ֥ת
יְהוָ֖ה
גִּבּוֹרֶֽיךָ:
(יואל פרק ד פסוק יא)
עוּשׁוּ
וָבֹאוּ
כָל־הַגּוֹיִם
מִסָּבִיב
וְנִקְבָּצוּ
שָׁמָּה
הַנְחַת
יְהוָה
גִּבּוֹרֶיךָ:
(יואל פרק ד פסוק יא)
עושו
ובאו
כל־הגוים
מסביב
ונקבצו
שמה
הנחת
ה'
גבוריך:
(יואל פרק ד פסוק יא)
עושו
ובאו
כל־הגוים
מסביב
ונקבצו
שמה
הנחת
יהוה
גבוריך:
(יואל פרק ד פסוק יא)
תרגום יונתן:
יִתכַּנשׁוּן
וְיֵיתוֹן
כָּל
עַמְמַיָא
מִסְחוֹר
סְחוֹר
וְיִתקָרְבוּן
תַּמָן
יִתבַּר
יְיָ
תְּקוֹף
גִּבָּרֵיהוֹן
:
עין המסורה:
ובאו
-
ג'
(בקמץ):
יש'
מה
,
כ;
יח'
לט
,
יז;
יואל
ד
,
יא.
מסורה קטנה:
עושו
-
ל';
ובאו
-
ג';
ונקבצו
-
ל';
הנחת
-
ל'.
רש"י:
עושו
-
כמו
'חושו'
חברו
מנחם
(מחברת:
'עש').
ויונתן
תירגמו:
"יתכנשון".
ואומר
אני
,
שהוא
לשון
"עשת
שן"
(שה"ש
ה
,
יד);
"ברזל
עשות"
(יח'
כז
,
יט)
-
המכונס
יחד;
'משא'
בלעז.
ואין
התי"ו
בו
יסוד.
שמה
הנחת
יי'
גיבוריך
-
שם
,
בקבוצת
עמק
יהושפט
(ראה
לעיל
,
ב)
,
ישבר
יי'
גבורתכם;
כך
תירגם
יונתן.
ואיני
יודע
אם
הוא
לשון
ארמי
לשון
הורדה
,
או
לשון
'חתת'
והנו"ן
בו
נופל
,
כמו
"הנעל
לדניאל"
(דנ'
ב
,
כה)
,
שאין
בו
אותיות
שורש
אלא
'על'.
ר' יוסף קרא:
עושו
ובואו
כל
הגוים
-
פתר
דונש
(?
ראה
רש"י)
כמו
"עשת"
(שה"ש
ה
,
יד)
,
כמו
'עשת
ברזל'
(ראה
יח'
כז
,
יט);
וכן
תרגום:
"יתכנשון"
(ת"י).
שמה
הנחת...
גיבוריך
-
"ונחת
קשת
נחושה
זרועותיי"
(תה'
יח
,
לה).
ראב"ע:
עושו
-
התקבצו;
ומגזרת
"עיש"
(איוב
לח
,
לב)
,
שהם
שבעה
כוכבים
,
לעולם
לא
יתפרדו
,
כי
הם
בגלגל
העליון;
והם
נראים
בקיץ
ובחרף
בארץ.
הנחת
-
כמו
הוֹרֶד.
ואלה
דברי
הנביא
,
והטעם:
הוריד
השם
גיבוריך
שם;
והם
המלאכים
,
כנגד
"העירו
הגיבורים"
(לעיל
ט).
וזאת
המלה
ידועה
בתרגום;
וככה
"נחת
גדודיה"
(תה'
סה
,
יא);
"על
עפר
נחת"
(איוב
יז
,
טז).
ויפת
אמר:
שמה
ישבר
השם
גיבוריך
,
אתה
האויב
הבא;
כמו
"ונחתה
קשת
נחושה"
(תה'
יח
,
לה).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עושו
ובאו
-
פירוש:
לזו
המלה
אין
לה
דמיון
במקרא
אלא
זה:
"ועיש
על
בניה"
(איוב
לח
,
לב).
כלומר:
התקבצו
ובאו
כל
הגוים
מסביב
,
ונקבצו.
שמה
הנחת
יי'
גבוריך
-
פירוש
הנחת
-
כלומר:
לשם
ירד
עם
גבוריו
,
ויעשה
מהן
נקמה;
כמו
שנאמר
במקום
אחר
"ובא
יי'
וכל
קדושיו
עמו"
(ראה
זכ'
יד
,
ה).
ר' אליעזר מבלגנצי:
עושו
-
היו
נוקבים
ומבקעים
לבא
כעש
שאוכל
ונוקב
ויוצא.
הנחת
-
הושכנו
ונחו.
ואף
בלשון
רבים
יאמר
לשון
'הופעל'
ו'נפעל'
ו'מתפעל'
,
כגון
"יקח
נא
מעט
מים"
(בר'
יח
,
ד);
"וליוסף
ילד
שני
בנים"
(בר'
מא
,
נ);
וכהנה
רבות.
רד"ק:
עושו
ובאו
-
הקבצו;
מן
"עש
כסיל
וכימה"
(איוב
ט
,
ט)
,
שהוא
חִבּור
כוכבים.
וכן
תרגם
יונתן:
"יתכנשון
וייתון".
ונקבצו
-
ציווי
שלם
,
עם
נו"ן
הבניין.
הנחת
יי'
גבוריך
-
הורד;
מתרגום
"וירד"
(בר'
יב
,
י):
"ונחת"
(ת"א).
גבוריך
-
הם
המלאכים;
על
דרך
"כי
מלאכיו
יצוה
לך
לשמרך
בכל
דרכיך"
(תה'
צא
,
יא)
,
ועל
דרך
"מן
שמים
נלחמו
הכוכבים
ממסילותם
נלחמו
עם
סיסרא"
(שו'
ה
,
כ).
ר' ישעיה מטראני:
עושו
ובואו
-
כמו
'חושו'
(ראה
ש"א
כ
,
לח).
שמה
הנחת
יי'
גבוריך
-
שרשו
'נחת'
,
מלשון
"ונחת
קשת
נחושה
זרועותיי"
(ש"א
כב
,
לה);
והוא
שם
הפועל
,
כמו
"ומתניהם
תמיד
המעד"
(תה'
סט
,
כד).