תנ"ך - כה אמר ה' על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י אֱד֔וֹם וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־רָדְפ֨וֹ בַחֶ֤רֶב אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת רַחֲמָ֔יו וַיִּטְרֹ֤ף לָעַד֙ אַפּ֔וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ שְׁמָ֥רָה נֶֽצַח: (עמוס פרק א פסוק יא)

כֹּה אָמַר יְהוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח: (עמוס פרק א פסוק יא)

כה אמר ה' על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח: (עמוס פרק א פסוק יא)

כה אמר יהוה על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח: (עמוס פרק א פסוק יא)

תרגום יונתן:

כִּדנָן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָה חוֹבֵי אֱדוֹם וְעַל אַרבְּעָה לָא אֶשׁבּוֹק לְהוֹן עַל דְּרַדפֵיהּ בְּחַרבָּא לַאֲחוֹהִי וְחַבֵּיל רַחֲמוֹהִי וּקטַל קְטוֹל עָלְמִין רֻגזֵיהּ וְחִמתֵּיהּ נַטרַהּ לְאַפרָשׁ :

מסורה קטנה:

רדפו - ל'; שמרה - ל'.

רש"י:

על רדפו בחרב אחיו - שנאמר "בחרב אצא לקראתך" (במ' כ , יח); וגם עודנו טורף אפו ושומר עברתו ולא חזר בו. ויטרוף [לעד] אפו - החזיק בה ולא הניחה. [שמרה - כאילו מפיק ה"י: שמר אותה; וכן "כאמה בתה" (יח' טז , מד); "ורחמה הרת עולם" (יר' כ , יז).]

ר' יוסף קרא:

על רדפו בחרב אחיו - על יעקב הוא אומר.

ראב"ע:

כה. ושחת רחמיו - שהיו ברחם אחד. וה"א שמרה - נחה; וכמוהו "ויקרא לה נבח" (במ' לב , מב) , ואחרים.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

על רדפו בחרב אחיו - פירוש: ישראל; כי ישראל - אחיו שלאדום היה , כמו שנאמר "כה אמר אחיך ישראל" (במ' כ , יד). ושחת רחמיו - כלומר: לא ריחם להם , וטרף לעד אפו על ישראל , ועברתו על ישראל - שמרה נצח.

ר' אליעזר מבלגנצי:

על שלשה פשעי אדום. ושחת רחמיו - מלרחם על אחיו בצרתו. ויטרף לעד - את אחיו. אפו - שהיה לו על אחיו , ועברתו לשמר נצח.

רד"ק:

כה אמר יי'. על רדפו בחרב אחיו - יש מפרשים (ראה רבי יוסף קרא) על עשו ויעקב , שברח יעקב מפניו; ויש מפרשים (ראה רש"י): כשעברו ישראל על אדום במדבר , ואמר "ויצא אדום לקראתו בעם כבד" (במ' כ , כ). והנכון שהוא על חרבן בית שני , כמו שפירשנו שתי הפרשיות אשר לפני זאת. ושחת רחמיו - רחמי האח על אחיו , שהוא דרך העולם , והוא שחת הרחמים ובטלם. ויטרף לעד אפו - האף שהיה לעשו על יעקב לעד היה , כי עד הדורות האחרונים היה; וטרף ישראל בכל זמן שהיה הכח בידו. ואפו - הוא הטורף. או תחסר בי"ת השמוש , רוצה לומר: באפו. וכפל העניין במלות שונות ואמר: ועברתו שמרה נצח. שמרה - הה"א נחה , והכנוי על העֶבְרה. והמלה מלעיל מפני סמיכותו למילת נצח שהוא מלעיל.

ר' יוסף כספי:

כה אמר יי' על שלשה פשעי אדום וכו'. אחיו - זה ישראל , כמו שמבואר: "אחיך הוא" (דב' כג , ח). וזה התאר יֵאָמר על הרחוק ועל הקרוב , כמו האב והסוג וכל הדומה לזה. וזאת הרדיפה היתה בעת בא צרות וגליות לישראל מצד אויבים רבים; כי צוה יי' ליעקב סביביו צריו (ע"פ איכה א , יז) , והיו בני ישראל בורחים הנה והנה , וכאשר היו מוצאים האדומיים אותם , היו הורגים אותם בחרב. והאשימוֹ מאד , כי עברתו שמרה נצח , - אשר הראש - שנאת עשו ליעקב על הבכורה והברכה , ולא היה בזה חמס ליעקב. וכבר האריכו שאר הנביאים בחרבן מופלג לאדום על יד מלך אשור. ואע"פ שפירש ירמיה על כולם כי הצלחת החיה הראשונה (ראה דנ' ח , ג - ד) , ובפרט נבוכד נצר , בהקדמה אחת כוללת להתיר כל הצלחת עַם ונפילת עַם; והוא אמרו "אנכי עשיתי את השמים ואת הארץ" וכו' , "ונתתיה לאשר ישר בעיני" (ראה יר' כז , ה) - אע"פ כן רצו הנביאים לספר ולפרסם עון וחטא בנספה. וכל זה ראוי , ובראש אמר משה: "הנסתרות ליי' אלהינו" (דב' כט , כח). ובאור כל זה 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

על רדפו בחרב אחיו - כשהיו בורחים מפני נבוכדנצר. ושחת רחמיו - שדרך האחים לרחם זה על זה. ועברתו - שלעשו זקינו , שמרה נצח. ה"א שלשמרה לא מפיק ה"א , כמו "ויקרא לה נבח בשמו" (במ' לב , מב); וכמו הם רבים; ודינו היה במפיק ה"א.