תנ"ך - ויאמר מה־אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר ה' אלי בא הקץ אל־עמי ישראל לא־אוסיף עוד עבור לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ: (עמוס פרק ח פסוק ב)

וַיֹּאמֶר מָה־אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא־אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ: (עמוס פרק ח פסוק ב)

ויאמר מה־אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר ה' אלי בא הקץ אל־עמי ישראל לא־אוסיף עוד עבור לו: (עמוס פרק ח פסוק ב)

ויאמר מה־אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל־עמי ישראל לא־אוסיף עוד עבור לו: (עמוס פרק ח פסוק ב)

תרגום יונתן:

וַאֲמַר מָא אַתּ חָזֵי עָמוֹס וַאֲמַרִית מָן מְלֵי סִיוּפֵי קֵיטָא וַאֲמַר יְיָ לִי מְטָת פּוֹרעָנוּת קִיצָא לְמֵיתֵי עַל עַמִי יִשׂרָאֵל לָא אוֹסֵיף עוֹד לְמִשׁבַּק לְהוֹן :

עין המסורה:

אל - עמי - ד': *בר' מט , כט; יח' יג , יט; עמ' ז , טו; ח , ב. (ואחד: ואל - עמי - יואל ד , ג). עבור - ז' מלא (בלישנא): ראה עמ' ז , ח. עבור - ח' מלא (בלישנא): ראה עמ' ז , ח.

מסורה קטנה:

אל - עמי - ד'.

ר' יוסף קרא:

בא הקץ על (בנוסחנו: אל) עמי ישראל - ואותו כלוב קיץ שאתה רואה מופת הוא לישראל , שבא קיצם ליפרע מהם חטאתם.

ר' אליעזר מבלגנצי:

בא הקץ - הגמירה.

רד"ק:

ויאמר - בא לפרש לו מה היה מראה הנבואה בפירות הקיץ , רוצה לומר: קץ - להודיעו כי בא הקץ עליהם , להגלותם מארצם. כמו פירות הקיץ שהגיע קץ בשולם , ולוקטים אותם מהעץ ואוכלים מהם ומיבשים מהם , כן בא קץ ישראל להסיעם ממקומם. וקץ וקיץ - אפשר שהם עניין אחד ושורש אחד. עבור לו - כמו שפירשנו (עמ' ז , ח): עבור לו על פשעיו.

ר' יוסף כספי:

כה הראני יי' אלהים והנה כלוב קיץ וכו' - גם בזה הפלגה , כענין "מקל שקד" (יר' א , יא) ו"סיר נפוח" (שם , יג). כי השם לא פירש לו הוראת כלוב , רק הוראת קיץ , ואמר כי זה לְנמשל קץ; ואם הם שני שרשים , כמו "קין" , "קניתי" (בר' ד , א). וזה , כי קיץ - מנחי העי"ן , וקץ - מבעלי הכפל. כל שכן שאע"פ שלא האריך בכאן בפירוש , כמו שלא האריך בכל פירוש 'אנך' (ראה עמ' ז , ז - ח) , כן עשה בכאן; והעד: מה שכתוב ביחזקאל "בא הקץ הקיץ עליך" (יח' ז , ה). וזה , כי שרש קיץ בכאן - להורות על ענין "הקיץ הנער" (מ"ב ד , לא) , שהוא התעוררות תנועה; וכן מטעם "קצתי בחיי" (בר' כז , מו); וכן מטעם "קיץ וחורף" (בר' ח , כב). כי בקיץ יעלה לעולם מלך אשור , וגם כל הלוחמים כן , בכל או ברוב. ובאור כל אלו הענינים 'אוצר יי'' יבא.

ר' ישעיה מטראני:

בא הקיץ - לשון נופל על הלשון. או דוגמת הפירות שייבשו , כך יישארו בלי שום ליחלוח.