תנ"ך - הביאו
את־כל־המעשר
אל־בית
האוצר
ויהי
טרף
בביתי
ובחנוני
נא
בזאת
אמר
ה'
צבאות
אם־לא
אפתח
לכם
את
ארבות
השמים
והריקתי
לכם
ברכה
עד־בלי־די:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָבִ֨יאוּ
אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשֵׂ֜ר
אֶל־בֵּ֣ית
הָאוֹצָ֗ר
וִיהִ֥י
טֶ֙רֶף֙
בְּבֵיתִ֔י
וּבְחָנ֤וּנִי
נָא֙
בָּזֹ֔את
אָמַ֖ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
אִם־לֹ֧א
אֶפְתַּ֣ח
לָכֶ֗ם
אֵ֚ת
אֲרֻבּ֣וֹת
הַשָּׁמַ֔יִם
וַהֲרִיקֹתִ֥י
לָכֶ֛ם
בְּרָכָ֖ה
עַד־בְּלִי־דָֽי:
(מלאכי פרק ג פסוק י)
הָבִיאוּ
אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂר
אֶל־בֵּית
הָאוֹצָר
וִיהִי
טֶרֶף
בְּבֵיתִי
וּבְחָנוּנִי
נָא
בָּזֹאת
אָמַר
יְהוָה
צְבָאוֹת
אִם־לֹא
אֶפְתַּח
לָכֶם
אֵת
אֲרֻבּוֹת
הַשָּׁמַיִם
וַהֲרִיקֹתִי
לָכֶם
בְּרָכָה
עַד־בְּלִי־דָי:
(מלאכי פרק ג פסוק י)
הביאו
את־כל־המעשר
אל־בית
האוצר
ויהי
טרף
בביתי
ובחנוני
נא
בזאת
אמר
ה'
צבאות
אם־לא
אפתח
לכם
את
ארבות
השמים
והריקתי
לכם
ברכה
עד־בלי־די:
(מלאכי פרק ג פסוק י)
הביאו
את־כל־המעשר
אל־בית
האוצר
ויהי
טרף
בביתי
ובחנוני
נא
בזאת
אמר
יהוה
צבאות
אם־לא
אפתח
לכם
את
ארבות
השמים
והריקתי
לכם
ברכה
עד־בלי־די:
(מלאכי פרק ג פסוק י)
תרגום יונתן:
אֵיתוֹ
יָת
כָּל
מַעסְרָא
לְבֵית
אוֹצְרָא
וִיהֵי
פַרנוּס
לְדִמשַׁמְשִׁין
בְּבֵית
מַקדְּשִׁי
וְנַסוֹ
כְעַן
קֳדָמַי
בְּהָדָא
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
אִם
לָא
אֶפתַּח
לְכוֹן
יָת
כַּוֵי
שְׁמַיָא
וְאַחֵית
לְכוֹן
טוּבָא
עַד
דְּתֵימְרוּן
מִסַת
:
עין המסורה:
הביאו
-
ג'
בקמץ:
*בר'
מב
,
יט;
יר'
כז
,
יב;
מל'
ג
,
י.
אל
-
בית
-
ד'
בסיפרא
(בלישנא):
מי'
ד
,
ב;
*זכ'
ה
,
ד
(פעמיים);
מל'
ג
,
י.
אל
-
בית
-
כל
מלכים
,
ישעיהו
,
ירמיהו
ותרי
עשר
'על
בית'
,
'ועל
בית'
בר
מן
י"א
'אל
בית'
,
'ואל
בית'
(לא
כולל
'אל
-
בית
-
אל'):
ראה
מי'
ד
,
ב.
ויהי
-
ל"ב
(ו"ו
בחיריק):
ראה
הו'
יד
,
ז.
בזאת
-
ג':
מל'
ג
,
י;
דה"א
כז
,
כד;
דה"ב
כ
,
יז.
(ואחד:
ובזאת
-
דה"ב
יט
,
ב).
והריקתי
-
ב':
וי'
כו
,
לג;
מל'
ג
,
י.
עד
-
בלי
-
ב':
מל'
ג
,
י;
תה'
עב
,
ז.
(ושניים:
'על
בלי'
-
בר'
לא
,
כ;
איוב
כו
,
ז).
מסורה קטנה:
הביאו
-
ג';
ובחנוני
-
[ל'];
בזאת
-
ג';
והריקתי
-
ב';
די
-
ל'.
רש"י:
ויהי
טרף
בביתי
-
יהי
מזון
מצוי
לשמשיי.
ר' יוסף קרא:
ויהי
טרף
בביתי
-
לשון
מזון;
כמו
"הטריפני
לחם
חוקי"
(מש'
ל
,
ח).
ובחנוני
נא
בזאת
אם
לא
אפתח
לכם
את
ארובות
השמים
והריקותי
לכם
ברכה
עד
בלי
דיי
-
בזאת
תבחנו
אותי
,
שלפי
שקבעתם
אותי
את
המעשר
והתרומה
,
לפיכך
אתם
נארים
במארה
(ראה
לעיל
,
ח
-
ט)
-
והייתי
גוער
לכם
באוכל
,
שאגער
בארבה
שהיה
אוכל
את
התבואה
עד
עכשיו
,
ומכאן
ואילך
לא
ישחית
לכם
את
פרי
האדמה
,
ולא
תשכל
לכם
הגפן
בשדה
-
עוד.
כנגד
שאמר
למעלה
"ונתתי
אתכם
נבזים"
(מל'
ב
,
ט)
,
ריפא
כאן.
ראב"ע:
היקבע
-
הנה
הוא:
המעשר
והתרומה;
כי
תאמרו:
איך
נִתן
עין
יפה
מזה
המעט?
וזה
לא
טוב
,
שאתם
קובעים
אותי
מפני
המארה
והחסרון
אשר
אתם
נארים
וחסרים.
כי
אם
כה
תעשו:
הביאו
את
כל
המעשר
-
והריקותי
לכם
ברכה
,
ולא
ישחת
עוד.
פירוש
קובעים
-
כמו
משכון:
ממשכנים
ומעכבים
אתם
את
הראוי
לי.
היקבע
-
הנה
הוא:
המעשר
והתרומה
,
שלא
יתנו
בעין
רעה.
במארה
הוא
ראוי
שתתייסרו
,
ולא
תקבעו
אותי;
ועתה
הביאו.
אפתח
ארובות
השמים
,
והרקותי
(בנוסחנו:
והריקתי)
לכם
-
דרך
משל
על
רוב
ברכות.
עד
בלי
די
-
לא
די
לבדו
,
רק
יותר.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עכשיו
זאת
עשו:
הביאו
את
כל
המעשר
אל
בית
האוצר
ויהי
טרף
בביתי;
ובחנוני
נא
בזה
הדבר
,
אמר
יי'
צבאות
,
אם
לא
אפתח
לכם
את
ארובות
השמים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
במארה
אתם
נארים
-
בפרי
ארצכם.
ועדיין
אתם
קבעים
אתי
,
ואינכם
מרגישים
שעל
כך
אתם
נארים;
ולא
מקצת
העם
,
אלא
הגוי
כולו.
ויהי
-
שיהי
טרף
ומזון
בביתי
למשמרתי
,
ובחנוני
נא
בזאת
-
ותכירו
שעל
קביעתכם
אתם
נארים.
בלי
די
-
שלא
אצמצם
,
לומר:
די
לכם
בכך;
שלא
כדי
סיפוק
בלבד
אריק
לכם
ברכה
,
אלא
אכול
ושבוע
והותר
(ע"פ
דה"ב
לא
,
י).
רד"ק:
הביאו.
ויהי
טרף
בביתי
-
ללוים
ולכהנים
העובדים
לפני
,
ומתוך
כך
תשובו
מן
העבירות
הנזכרות;
ואם
לא
,
אתפרע
מכם
בפורענות
אחרת.
אבל
אם
תביאו
את
התרומה
והמעשרות
כראוי
,
אמטיר
עליכם
ואריק
עליכם
ברכה
עד
בלי
די
-
פירש
אדני
אבי
ז"ל:
עד
שלא
יספיקו
לכם
כלים
ואוצרות.
טרף
-
כתרגומו:
"פרנוס".
ויונתן
תרגם
עד
בלי
די:
"עד
דתימרון
מיסת".
ר' יוסף כספי:
עד
בלי
די
-
כבר
פירשתיו
(יש'
מ
,
טז).
ואמנם
ענין
זאת
הבחינה
'אוצר
יי''
יבא.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
ויהי
טרף
לביתי
(לפנינו:
בביתי)
-
מאכל
לבני
ביתי
,
לכהנים
וללוים;
כמו
"הטריפני
לחם
חוקי"
(מש'
ל
,
ח).
ובחנוני
-
אע"פ
שנאמר
"לא
תנסו
את
יי'"
(דב'
ו
,
טז)
,
בזה
מותר
לנסותו.
עד
בלי
די
-
'עד
די'
היה
לו
לומר
(ראה
שבת
לב
,
ב)!
אלא
זהו
פשטו:
והריקותי
לכם
ברכה
שלא
אומר
די
-
שבכל
שעה
אתן
לכם
ולא
אמנע.