תנ"ך - כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את־הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף: (שיר השירים פרק ח פסוק יא)

טקסט וניקוד:

כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן נָתַן אֶת־הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף: (שיר השירים פרק ח פסוק יא)

טקסט בלבד:

כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את־הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף: (שיר השירים פרק ח פסוק יא)

תיקון קוראים:

כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את־הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף: (שיר השירים פרק ח פסוק יא)

תרגום מגילות:
אוּמָא חֲדָא סְלֵיקַת בְּעַדבֵּיהּ דְּמָרֵי עָלְמָא דִשׁלָמָא עִמֵיהּ דְּהִיא מְתִילָא לְכַרמָא אוֹתֵיב יָתַהּ בִּירוּשׁלֶם מְסַר יָתַהּ בְּיַד מַלכַיָא דְבֵית דָּוִיד דִּיהוֹן נָטְרִין יָתַהָא כְמָא דְאָרִיסָא נָטַר לְכַרמֵיהּ וּבָתַר דְּמִית שְׁלֹמֹה מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל אִשׁתְּאַרָא בִידוֹי דִּרחַבעָם בְּרֵיהּ אֲתָא יָרָבעָם בַּר נְבָט וּפלַג עִמֵיהּ מַלכוּתָא וּדבַר מִן יְדוֹי עֲשַׂר שִׁבטִין עַל מֵימַר פּוּמֵיהּ דַּאֲחִיָה דְּמִן שִׁילוֹ דְּהוּא גֻברָא רַבָּא :

עין המסורה:
יבא - ה' חסר: *במ' ו , י; תה' עח , כט; שה"ש ח , יא; קה' יב , יד; דנ' יא , ח. יבא - י"ג (חסר ומלא): *וי' ד , לב; ה , כה; ז , כט; במ' ו , י , יג; יהו' כג , טו; יש' ז , יז; יר' כז , יא; תה' עח , כט; שה"ש ח , יא; קה' יב , יד; דנ' יא , ח; דה"ב כד , יא. אלף כסף - ג': בר' כ , טז; ש"ב יח , יב; שה"ש ח , יא.

מסורה קטנה:
לנטרים - ל'; יבא - ה' חס'.

רש"י:
כרם היה לשלמה - זו כנסת ישראל , שנאמר "כי כרם יי' צבאות בית ישראל" (יש' ה , ז). בבעל המון - בירושלים , שהיא רבת עם (ע"פ איכה א , א) והמון רב. בעל - לשון מישור , כמו ["מבעל שלשה" (מ"ב ד , מב);] "מבעל גד בבקעת הלבנון" (יהו' יב , ז). נתן את הכרם לנוטרים - מסרם ליד אדנים קשים: בבל , מדי , יון , אדום. במדרש 'שיר השירים' (שה"ר ח , יב; שה"ז ח , יא) מצאתי קצת סמך על נוטרים הללו שהן המלכיות. איש יביא בפריו אלף כסף - כל מה שיכלו לגבות מהן , גולגליות וארנוניות ואנפרות , הכל גבו מהן להביא לתוך ביתם.

רשב"ם:
כרם היה לשלמה בבעל המון - ועוד זאת היא מתאוננת על אוהבה אשר נתרחק: כרם אחד היה לשלמה באותו מקום הקרוי 'בעל המון' , ואותו כרם היה טוען בכל שנה יין שוה אלף כסף. ונתן המלך שלמה את כרמו ביד שומרים לשמור פירות השנה לחומש , שיקפח חמישית הפירות לעצמו בשכר שמירתו. ובא קונה אחד לקנות פרי הכרם מן המלך באלף כסף , ואמר השומר: היאך אתה יכול לקנותו , והרי כבר קבלתיהו בשמירתי לחומש בפֵירות השנה! וזה הקונה משיבו: הרי לך אלף כסף אשר אתן למלך שלמה בקניית פרי כרמו , ולך אתן מאתים כסף ריוח שכר חלק חמישי שהיית עתיד ליטול , ואחריכן אין לך עלי תרעומת דין ודברים. מעשה זה נתקיים בשלמה , ולדימיון יסדו במקום זה , כדוגמא אשר ביארתי למעלה ב"הנה מיטתו של שלמה" (בנוסחנו: שלשלמה; שה"ש ג , ז) וב"ששים המה מלכות" (שה"ש ו , ח). דימיון להקדוש ברוך הוא אשר נתן כנסת ישראל שהיא כרמו ― שנאמר "כי כרם יי' צבאות בית ישראל ואיש יהודה" וגו' (יש' ה , ז) , ואומר "כרם היה לידידי בקרן בן שמן" (שם , א) ― ביד נוטרים - נוכרים קשים ואדונים בגולה , ומושלים עליהם וגוזלים כל אשר להם , וישראל אומרים להם: לבסוף תהיו עתידים ליתן את הדין , כי ינקום הנוקם את נקמתינו כאשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו (ע"פ דב' יא , ד). ואומות העולם משיבים: באחרית הימים , אם נתחייב בדין נשלם קרן וחומש ונהיה נקיים במשפט. (ביאור לשוני:) מאתים על אלף - זהו חומשא מלגיו. בבעל המון - שם מקום.

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
כרם היה לשלמה - אמרה: הנה שלמה המלך נתן כרמו לנוטרים , ויקח בפרי הכרם אלף כסף.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
כרם היה לשלמה - כעניין "כי כרם יי' צבאות" (יש' ה , ז); והענין: כי שלמה מלך על כל ישראל. נתן את הכרם לנוטרים - הענין: שהוא סבב שתחלק המלכות , ולא נתן לבניו ירושה כי אם שני חלקים משנים עשר , והם יהודה ובנימין. איש יביא בפריו אלף כסף - זה ירבעם בן נבט , שהיו לו עשרת שבטים.

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
בבעל המון - שם מקום , שָם כרמים רבים. והעומד על זה החיבור אולי יתמה למה נאמר כן בלשון ישמעאל - בעבור קוצר דעתינו; כי לא נדע מלשון הקודש כי אם הכתוב במקרא , שהוצרכו הנביאים לדבר , ומה שלא הוצרכו לא נדע שמו. ובעבור היות לשון ישמעאל קרוב מאד מלשון הקודש , כי בנייניו ואותיות יהו"א והמשרתים ו'נפעל' ו'התפעל' והסמיכות - דרך אחת לשתיהן; וכן בחשבון. ויותר מחצי הלשון ימָצא כמוהו בלשון הקודש. על כן כל מלה שלא נמצא לה דומה במקרא ויש לה דומה בלשון ישמעאל , נאמר אולי פירושו כן , אע"פ שהדבר ספק.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
כרם היה לשלמה - חזרה להלל נפשה ורוב אהבתה בדודה , ואמרה: כרם היה לשלמה; והעניין , כי הנה שלמה המלך השכיר הכרם שלו בעבור שיביאו לו בפריו הנוטרים ששכרו אותו אלף כסף.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
כרם היה לשלמה - הם ישראל , ששלמה היה מלך על כולם , וזה עניין בבעל המון - שכל הממון היה שלו; והוא סבב לתת הכרם לנוטרים , והם מלכי ישראל. ועניין אלף כסף - עשרה שבטים שהיו לנוטרים , וכל שבט - מאה כסף.

רלב"ג:
כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף. אמר - מספר איכות הגעת זאת ההשגה ועניינה - כי לשלמה , והוא השכל , היה כרם בבעל המון , רוצה לומר: בבעל הרבוי , והוא המציאות המוחש , כי בו יהיה הרבוי; ואולם המציאות המושכל , אשר המציאות המוחש עלול ממנו , אין רבוי בו כלל. ושזה הכרם נתן לנוטרים לשמור הפרי אשר יצא ממנו , והוא הסדור המושכל הנמצא בו בכח להמציאו אל השכל. ואלו הנוטרים הם הכחות המרגישות והכח המדמה והזוכר , כי הם ישמרו זה הפרי וישתדלו בשיהיה כל הפרי ההוא לשלמה. וזה יהיה כשיעתק מהסדור הנמצא בנמצא המוחש אל הסדור המושכל , אשר הסדור אשר בנמצא המוחש עלול ממנו. ואולם אמרו איש יביא בפריו אלף כסף - הרצון בו , כי מי שיחקור בנמצא המוחש בשלמות ישיג ממנו על האופן השלם זה הפרי אשר זכרנו. והוציא זה בלשון מורה על אחדות במספר ועל רבוי יחד , רוצה לומר: אלף , כי מי שיתבונן בזה הרבוי אשר לצורות בזה הנמצא המוחש , ישיג מהם הצורה האחת אשר הם עלולות ממנה והיא להם במדרגת הצורה והפועל והתכלית , עד שכבר יעלה בזה האופן הרבוי אל אחד. וזה , שהם קצתם במדרגת הצורה לקצת , ולא יסורו מעלות בזה האופן עד שיכלה אל הצורה האחרונה.

ר' יוסף קמחי:
כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף. שלמה - זה הוא מלך השלום , וכרם - זהו ישראל , שנאמר "כי כרם יי' צבאות בית ישראל" (יש' ה , ז). נתן את הכרם לנוטרים - שנתנם ביד אומות העולם , כמו שנאמר "קצפתי על עמי חללתי את (בנוסחנו ללא 'את') נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עולך מאד" (יש' מז , ו) , ונאמר "כשומרי שדי היו עליה מסביב" (יר' ד , יז) , "ויתנו על ערי יהודה קולם" (שם , טז). איש יביא בפריו אלף כסף - אלף הוא הספר הגדול שבספרות; כלומר: לא ישבעו מהם ואוכלים אותם בכל פה , כמו שנאמר "ואכלוהו ויכלוהו ואת נוהו השמו" (יר' י , כה).

ר' ישעיה מטראני:
כרם היה לשלמה - אומר האהוב: כרם אחד היה לשלמה המלך בבעל המון , ונתן שלמה את הכרם לנוטרים - לשכירים שישמרוהו ויאכלו את פריו , ויביא השכיר שכר פריו אלף כסף. אבל אני איני רוצה לעשות כן , אלא כרמי שלי לפניי - אני רוצה לשומרו ולוכל פרייו. האלף לך שלמה - אומר האהוב: האלף כסף שתטול משכירות כרמך יהיה שלך , איני מתאוה לשכירות כזה. ומאתים לנוטרים את פריו - ומאתיים כסף שהיו נותנים לי שכירַי בשביל אכילת פריו שלכרמי יהיו שלהם , איני רוצה שכר כזה , ליתן כרמי לאחרים.
ריכוז קישורים