תנ"ך - ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם אמן: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן: פ (דברים פרק כז פסוק כו)

טקסט וניקוד:

אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן: פ (דברים פרק כז פסוק כו)

טקסט בלבד:

ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם אמן: פ (דברים פרק כז פסוק כו)

תיקון קוראים:

ארור אשר לא־יקים את־דברי התורה־הזאת לעשות אותם ואמר כל־העם אמן: פ (דברים פרק כז פסוק כו)

תרגום אונקלוס:
לִיט דְּלָא יְקַיֵים יָת פִּתגָמֵי אוֹרָיתָא הָדָא לְמֶעֱבַד יָתְהוֹן וְיֵימַר כָּל עַמָא אָמֵן :

עין המסורה:
ארור - ה' בטעמא: ראה לעיל , יט. את - דברי התורה - הזאת - ב' (בתורה): *דב' כז , כו; דב' לא , כד. (שתי הערות מס"ג; הראשונה בכ"י לנינגרד , והשניה ב'כתר'). אותם - ל"ט מלא בתורה: ראה דב' א , טו.

מסורה גדולה:
את דברי התורה הזאת ב' ארור אשר לא יקים את דברי ויהי ככלות משה לכתב.

מסורה קטנה:
את - דברי התורה - הזאת - ב'; אותם - ל"ט מל' בתור'.

רש"י:
אשר לא יקים - כאן כלל כל התורה , וקבלוה עליהם באָלָה ובשבועה.

רשב"ם:
ארור אשר לא יקים - על כל עבירות שבסתר.

ראב"ע:
אשר לא יקים - יש אומרים (ראה רש"י): על כל התורה , ויש אומרים (ראה רשב"ם): על אלה הנזכרים; ולא אמרו כלום , בעבור לעשות אותם. והנכון בעיני , כי קלל על מצות 'לא תעשה' הנזכרות; וקלל מי שלא ישמור גם בסתר מצות 'עשה' , על כן אמר: לעשות אותם.

ר' יוסף בכור שור:
אשר לא יקים - שלא יקיים ויעבור עבירה בסתר (ראה לעיל , טו) , כגון שיחלל שבתות וימים טובים ויאכל ביום הכפורים בסתר. אבל אין רגילוּת לעשותם כמו אילו המפורשות , ולפיכך כללם בִּכלל ולא פירשם בהדיא; והיינו 'ארור בכלל ארור בפרט , ברוך בכלל ברוך בפרט' (ראה סוטה לז , א). ורבותינו דרשו כל הפרשה כולה בנואף ונואפת , בסוטה (שם , ב). ארור - בו נידוי , בו קללה , בו שבועה; דהכל במשמע (ראה שבועות לו , א). אמן - בו קבלת דברים , בו האמנת דברים (ראה שם); ולכך אומר: 'אמן'.

רמב"ן:
אשר לא יקים את דברי התורה הזאת - כאן כלל את כל התורה כולה , וקבלוה עליהם באלה ובשבועה; לשון רבנו שלמה. ולפי דעתי , כי הקבלה הזאת - שיודה במצות בלבו ויהיו בעיניו אמת - יאמין שהעושה אותן יהיה לו שכר , והעובר עליהן יענש; ואם יכפור באחת מהן או תהיה בעיניו בטלה לעולם , הנה הוא ארור. אבל אם עבר על אחת מהן , כגון שאכל החזיר והשקץ לתאותו , או שלא עשה סוכה ולולב לעצלה , איננו בחרם הזה; כי לא אמר הכתוב 'אשר לא יעשה את דברי התורה הזאת' , אבל אמר: אשר לא יקים... לעשות; כטעם "קיימו וקבלו היהודים עליהם" (אס' ט , כז). [והנה הוא חרם המורדים והכופרים.] ובירושלמי בסוטה (ז , ד [כא , ד]) ראיתי: אשר לא יקים - וכי יש תורה נופלת? רבי שמעון בן יקים אומר: זה החזן; רבי שמעון בן חלפתא אומר: זה בית של מטן , דמר רב הונא רב יהודה בשם שמואל: על הדבר הזה קרע יאשיהו (ראה מ"ב כב , יא) , ואמר: עלי להקים. רבי אסא בשם רבי תנחום ברבי חייא: למד ולימד ושמר ועשה , והיתה ספיקה בידו להחזיק ולא החזיק - הרי זה בכלל ארור. ידרשו ב'הקמה' הזאת - בית המלך והנשיאות , שבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה; ואפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו , והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה , הרי זה ארור. וזה קרוב לענין שפירשנו. ואמרו על דרך אגדה: זה החזן בשעה שאינו מקים סיפרי תורה להעמידן כתקנן שלא יפולו. ולי נראה: על החזן שאינו מקים ספר תורה על הצבור להראות פני כְּתבוֹ לכל; כמו שמפורש במסכת סופרים (יד , ח) שמגביהין אותו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו , שמצוה לכל האנשים והנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר: "זאת התורה אשר שם משה" וגו' (דב' ד , מד); וכן נהגו.

רלב"ג:
והנה אחר זה כלל קיום כל דברי התורה בקללה אחת.
ריכוז קישורים