תנ"ך - דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
מזעקת
מושל
בכסילים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
דִּבְרֵ֣י
חֲכָמִ֔ים
בְּנַ֖חַת
נִשְׁמָעִ֑ים
מִזַּעֲקַ֥ת
מוֹשֵׁ֖ל
בַּכְּסִילִֽים:
(קהלת פרק ט פסוק יז)
דִּבְרֵי
חֲכָמִים
בְּנַחַת
נִשְׁמָעִים
מִזַּעֲקַת
מוֹשֵׁל
בַּכְּסִילִים:
(קהלת פרק ט פסוק יז)
דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
מזעקת
מושל
בכסילים:
(קהלת פרק ט פסוק יז)
דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
מזעקת
מושל
בכסילים:
(קהלת פרק ט פסוק יז)
תרגום מגילות:
מִילֵי
צְלוֹתָא
דְחַכִּימַיָא
בִחשַׁאי
מִתקַבְּלִין
קֳדָם
מָרֵי
עָלְמָא
יַתִּיר
מִן
קְבִילַת
קָל
גֻּברָא
רַשִׁיעָא
דְּהוּא
שַׁלִיט
עַל
שָׁטיָן
דְּפָגְיָן
וְלָא
מִתקַבַּל
:
עין המסורה:
מזעקת
-
ג':
יר'
מח
,
לד;
מש'
כא
,
יג;
קה'
ט
,
יז.
מושל
-
י"ד
מלא
(בלישנא):
ש"ב
כג
,
ג
(פעמיים);
מ"א
ה
,
א;
מי'
ה
,
א;
תה'
פט
,
י;
מש'
כג
,
א;
כח
,
טו;
כט
,
כו;
קה'
ט
,
יז;
י
,
ד;
דה"א
כט
,
יב;
דה"ב
ז
,
יח;
ט
,
כו;
כ
,
ו.
רש"י:
בנחת
נשמעים
-
אפילו
כשאומרין
אותן
בנחת
,
נשמעים
ומקובלים
הם
לבריות.
מזעקת
מושל
בכסילים
-
מלכי
האומות.
משה
נפטר
זה
כמה
שנים
,
ועדיין
גזירותיו
מקובלים
על
ישראל;
וכמה
מלכי
האומות
גוזרים
שמד
,
ואין
דבריהם
מתקיימין.
רשב"ם:
דברי
חכמים
-
דבריו
של
"מסכן
וחכם"
זה
(לעיל
,
טו)
נשמעין
בנחת
,
והיא
,
בחכמתו
של
זה
,
טובה
ומשובחת
מזעק
מלך
מושל
,
שהוא
מושל
ושליט
על
בני
חילו
שהם
כסילים.
על
שם
שאין
להם
חכמה
להערים
נגד
האיש
הזה
,
שהוא
מסכן
וחכם
,
קורא
אותן
'כסילים'.
ר' יוסף קרא:
דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
מזעקת
מושל
בכסילים
-
פתרונו:
החכם
,
אפילו
כשהוא
מדבר
בנחת
,
דבריו
נקשבים
ומקובלים
לבני
העיר
יותר
מדברי
מושל
העיר
כשהוא
כסיל
והוא
צועק
בקול
רם.
כיצד?
מושל
העיר
צועק
לאנשי
העיר
מפני
גייסות
שצרים
על
העיר:
הברו
החצים
מלאו
השלטים
(ע"פ
יר'
נא
,
יא)
,
מרקו
הרמחים
לבשו
השריונות
(ע"פ
יר'
מו
,
ד)
,
תקעו
בתקוע
הכן
הכל
(ע"פ
יח'
ז
,
יד)!
ואין
הולך
למלחמה
(שם)
,
כי
אנשיה
מעט
ומלך
גדול
סובב
אותה
(ראה
לעיל
,
יד).
והחכם
המסכן
נותן
הוא
עיצה
בלחש
,
ומילט
הוא
את
העיר
בחכמתו
(ראה
לעיל
,
טו).
נמצאתָ
למד
,
שדברי
החכם
,
אפילו
כשהוא
מדבר
בנחת
,
דבריו
מקובלים
יותר
מדברי
המושל
,
אפילו
כשהוא
צועק
,
בזמן
שהוא
כסיל.
לפיכך
אמרתי:
ראב"ע:
דברי.
יש
מפרש
הפסוק
הראשון
(לעיל
,
טז)
כן:
"טובה
חכמה
מגבורה"
,
ואלו
היתה
"חכמת
המסכן
בזויה";
אף
כי
יותר
נשמעים
דבריו
(ראה
שם)
,
שהוא
מדבר
בשפלות
קול
ונחת
,
מדברי
מושל
בכסילים
בצעקה.
כי
דברי
החכם
כמסמרות
נטועים
בנפש
(ע"פ
קה'
יב
,
יא).
ויש
אומרים:
דברי
חכם
אחד
"אינם
נשמעים"
(לעיל
,
טז)
,
עד
שיתחברו.
ויש
אומרים
,
כי
אלה
החכמים
-
הם
עשירים.
והנכון
בעיני
,
שאיננו
מדבר
על
עת
אחת
,
כמו
שפרשתי;
ואם
חכמת
המסכן
בזויה
-
יש
עת
שישָמעו
דבריו
יותר
מדברי
המלך.
רלב"ג:
וגם
כן
הנה
דברי
חכמים
יותר
נשמעים
בנחת
למי
שלא
ימשלו
עליו
,
יותר
מהשמע
זעקת
המושל
בכסילים
-
לכסילים
אשר
ימשול
בהם.
כי
הם
לא
ישמעו
לו
מצד
הדבר
בעצמו
,
אבל
מצד
משלו
עליהם
,
ודברי
חכמים
יהיו
נשמעים
לאנשים
מצד
עצם
הדברים
ההם.
ר' ישעיה מטראני:
דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
-
כשהם
מדברים
בנחת
ובפיתוי
,
הם
נשמעים
לכסילים
יותר
מדברי
המושל
שזועק
וצועק
להם
,
ואינם
יודעים
לפתותם
ולדבר
אליהם
בדברים
ערבים.