תנ"ך - ואת׀
שעיר
החטאת
דרש
דרש
משה
והנה
שרף
ויקצף
על־אלעזר
ועל־איתמר
בני
אהרן
הנותרם
לאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֵ֣ת׀
שְׂעִ֣יר
הַחַטָּ֗את
דָּרֹ֥שׁ
דָּרַ֛שׁ
מֹשֶׁ֖ה
וְהִנֵּ֣ה
שֹׂרָ֑ף
וַ֠יִּקְצֹף
עַל־אֶלְעָזָ֤ר
וְעַל־אִֽיתָמָר֙
בְּנֵ֣י
אַהֲרֹ֔ן
הַנּוֹתָרִ֖ם
לֵאמֹֽר:
(ויקרא פרק י פסוק טז)
וְאֵת׀
שְׂעִיר
הַחַטָּאת
דָּרֹשׁ
דָּרַשׁ
מֹשֶׁה
וְהִנֵּה
שֹׂרָף
וַיִּקְצֹף
עַל־אֶלְעָזָר
וְעַל־אִיתָמָר
בְּנֵי
אַהֲרֹן
הַנּוֹתָרִם
לֵאמֹר:
(ויקרא פרק י פסוק טז)
ואת׀
שעיר
החטאת
דרש
דרש
משה
והנה
שרף
ויקצף
על־אלעזר
ועל־איתמר
בני
אהרן
הנותרם
לאמר:
(ויקרא פרק י פסוק טז)
ואת׀
שעיר
החטאת
דרש
דרש
משה
והנה
שרף
ויקצף
על־אלעזר
ועל־איתמר
בני
אהרן
הנותרם
לאמר:
(ויקרא פרק י פסוק טז)
תרגום אונקלוס:
וְיָת
צְפִירָא
דְחַטָתָא
מִתבָּע
תַּבעֵיהּ
מֹשֶׁה
וְהָא
אִתּוֹקַד
וּרגֵיז
עַל
אֶלעָזָר
וְעַל
אִיתָמָר
בְּנֵי
אַהֲרֹן
דְּאִשׁתְּאַרוּ
לְמֵימַר
:
מסורה קטנה:
ואת
שעיר
-
ב';
דרש
-
חצי
התיבות
בתורה;
על
אלעזר
-
ל';
הנותרם
-
ל'
חס'.
רש"י:
שעיר
החטאת
-
שעיר
מוספי
ראש
חדש.
ושלשה
שעירי
חטאות
קרבו
בו
ביום:
"קחו
שעיר
עזים"
(וי'
ט
,
ג)
,
ושעיר
נחשון
(ראה
במ'
ז
,
טז)
,
ושעיר
ראש
חדש
(ראה
במ'
כח
,
טו);
ומכולם
לא
נשרף
אלא
זה.
ונחלקו
בדבר
חכמי
ישראל
(ראה
תו"כ
שמיני
פרשתא
א
פרק
ב
,
ח
-
י;
זבחים
קא
,
א):
יש
אומרים:
מפני
טומאה
שנגעה
בו
נשרף;
ויש
אומרים:
מפני
אנינות
נשרף
,
ולפי
שהוא
קדשי
דורות
(ראה
זבחים
קא
,
א).
אבל
בקדשי
שעה
סמכו
על
דברי
משה
שאמר
להם
במנחה:
"ואכלוה
מצות"
(לעיל
,
יב).
דרש
דרש
-
שתי
דרישות:
מפני
מה
נשרף
זה
,
ומפני
מה
נאכלו
אילו.
כך
היא
ב'תורת
כהנים'
(שמיני
פרשתא
א
פרק
ב
,
ב).
על
אלעזר
ועל
איתמר
-
בשביל
כבודו
של
אהרן
הפך
פניו
כנגד
הבנים
וכעס
(ראה
שם
,
ג).
לאמר
-
אמר
להם:
השיבוני
על
דברי
(ראה
שם).
רשב"ם:
ואת
שעיר
החטאת
-
חכמים
פירשו
(זבחים
קא
,
ב)
בשעיר
של
ראש
חדש
,
שהוא
קדשי
דורות;
אבל
שעיר
העדה
ושעיר
נחשון
נאכלו
(ראה
רש"י).
ראב"ע:
שורף
-
מהבניין
'שלא
נקרא
שם
פועלו';
כמו
"מורק
ושוטף"
(וי'
ו
,
כא).
ר' יוסף בכור שור:
ויקצוף
על
אלעזר
ועל
איתמר
-
לפי
שהיה
סבור
שהם
פסלוהו
,
כמו
שאמר:
"הן
לא
הובא
את
דמה
אל
הקודש"
(להלן
,
יח)
-
להיות
נשרף;
שהחטאות
פנימיות
נשרפין
(ראה
וי'
ו
,
כג)
,
ו'פנימה'
היתה
,
שלא
יצא
חוץ
לקלעים;
ואם
כן
מדוע
לא
אכלתם
-
שמא
אתם
הקרבתם
אותו
באנינות?
וכהן
הדיוט
אונָן
פסול
עבודה!
(ראה
תו"כ
אמור
פרשתא
ב
,
ו).
רמב"ן:
שעיר
החטאת
-
שעיר
מוספי
ראש
חדש.
ושלשה
שעירים
קרבו
בו
ביום:
"קחו
שעיר
עזים
לחטאת"
(וי'
ט
,
ג)
,
ושעיר
נחשון
(ראה
במ'
ז
,
טז)
ושעיר
ראש
חדש
(ראה
במ'
כח
,
טו);
ומכולם
לא
נשרף
אלא
זה.
ונחלקו
בדבר
חכמי
ישראל
(ראה
תו"כ
שמיני
פרשתא
א
פרק
ב
,
ח
-
י;
זבחים
קא
,
א):
יש
אומרים:
מפני
טומאה
שנגעה
בו
נשרף;
ויש
אומרים:
מפני
אנינות
נשרף.
לשון
רבנו
שלמה.
ועל
דעת
האומר
'מפני
טומאה
נשרף'
-
כתב
הרב
בפסוק
"ואכלתי
חטאת
היום
הייטב"
(להלן
,
יט)
-
היום
אסור
,
אבל
אנינות
לילה
מותר
,
שאין
אונן
אלא
יום
קבורה;
כי
לפי
זה
,
אם
מפני
אנינות
-
היה
להם
לאכלו
בערב
,
אלא
קסבר:
אין
אנינות
בלילה;
ולמאן
דאמר
'מפני
אנינות
נשרף'
,
קסבר:
אנינות
לילה
-
דאוריתא.
רלב"ג:
והנה
צוה
אותם
לאכול
באנינות
אלו
הקדשים
(ראה
לעיל
,
יב
-
יג)
,
לפי
שהם
לא
היו
אלא
לפי
שעה
,
והיתה
מצות
השם
יתעלה
שיאכלום
באנינות
להוראת
שעה
,
לפי
שזה
היה
תחלת
מעשיהם;
ולא
הסכימה
החכמה
האלהית
שיהיה
נגרע
חקם
במה
שנתחנכו
בו
מאלו
הקדשים.
ואמנם
הקדשים
הנוהגים
לדורות
-
לא
יתכן
לאכלם
באנינות
,
ולזה
התנצל
אהרן
על
שלא
נאכל
שעיר
החטאת
מפני
האנינות
כמו
שיתבאר
אחר
זה
(ראה
להלן
,
יט).
והנה
יתבאר
ששעיר
החטאת
הזה
איננו
השעיר
הנזכר
בזאת
הפרשה
,
שאם
היה
הדבר
כן
,
למה
זה
הסכימו
לאכול
שירי
המנחה
וחזה
ושוק
באנינות
,
ולא
אכלו
זה
השעיר
אבל
שרפוהו?
והנה
היה
ראוי
שיהיה
הדין
שוה
באלו
הקדשים
,
להֵאכֵיל
באנינות
או
שלא
להֵאכֵיל!
ולזה
הסכימו
רבותינו
ז"ל
(ראה
זבחים
קא
,
ב)
,
שזה
השעיר
הנשרף
היה
שעיר
ראש
חדש
,
כי
ראש
חדש
היה
היום
ההוא
,
כמו
שנבאר
במה
שיבא
(להלן
,
יט).
ולפי
שזה
השעיר
נוהג
לדורות
,
לא
הסכים
אהרן
לאכלו
באנינות
,
לחשבו
שמה
שצוה
השם
יתעלה
להאכיל
באנינות
אלו
הקדשים
,
לא
יהיה
נוהג
אלא
בקדשי
שעה.
ויקצוף
על
אלעזר
ועל
איתמר
בני
אהרן
הנותרים.
אמר
הנותרים
-
אם
להורות
שמיתת
נדב
ואביהוא
היתה
קודם
זה
,
או
לבאר
שהם
יהיו
נותרים
,
ותתקיים
להם
הכהנה
ולא
ימותו
באופן
מיתת
נדב
ואביהוא.
או
אמר
זה
להעיר
,
שגם
הם
היו
ראויים
ליענש
מצד
שלא
דקדקו
כראוי
בעניין
זאת
העבודה
,
ומזה
הצד
כעס
עליהם
משה
רבינו
עליו
השלום;
כאלו
יאמר
שהם
לא
נוסרו
במה
שחל
עליהם
מהרע
במיתת
נדב
ואביהוא.