תנ"ך - ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ: (הושע פרק ז פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ: (הושע פרק ז פסוק יא)

טקסט בלבד:

ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו: (הושע פרק ז פסוק יא)

תיקון קוראים:

ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו: (הושע פרק ז פסוק יא)

תרגום יונתן:
וַהֲווֹ בְנֵי יִשׂרָאֵל דָּמַן כְּיוֹנָה שְׁרִיהֲתָא דְּאִתנְסִיבוּ בְנַהָא וְלֵית לַהּ לֵב לְמִצרַיִם אִתקָרַבוּ לְאַתּוּר גְּלוֹ :

עין המסורה:
כיונה - ב': יר' מח , כח; הו' ז , יא.

מסורה קטנה:
כיונה - ב'; פותה - ל'.

רש"י:
אין לב - להבחין מה טוב להם או מה רע להם. מצרים קראו - לאותם שהרעו להם מעולם , הם קוראים לעזרה. אשור הלכו - אל מלך אשור הלכו , שיעזור להם.

ר' יוסף קרא:
אפרים כיונה פותה אין לב - אין לך בכל העופות שוטה כיונה; ששאר העופות - אם נוטלין את בניהם לא ישובו עוד לקיניהן , אבל היונה אינה חוששת בכך ושבה לקינה. כמו כן ישראל שוטים וכסילים בלא לב: מצרים קראו אשור הלכו - אילו שהריעו להם מכל האומות , מצרים שטִבעו זכוריהם ביאור ואשור שהגלו את עשרת השבטים - בהם הם מִדבקים. מצרים קראו אשור הלכו - פתרון: כשמצרים ואשור קוראים לישראל , והם הולכים אחריהם.

ראב"ע:
ויהי אפרים - בקלותו וחוסר דעתו , שהיו הולכים אל מצרים ואשור לבקש עזרה. והם לא ידעו כאשר ילכו , כי אני אפרוש רשתי עליהם , והנה אתפשם , כי לא יוכלו לברוח; על כן אמר עליהם ולא 'להם'. ובעבור שהזכיר כיונה , אמר: כעוף השמים אורידם. איסירם - כמו 'אֲיַסרם' , רק הוא מהבניין 'הנוסף'; ולא החליפו היו"ד בוא"ו , כדרך "ועפעפיך יישירו נגדך" (מש' ד , כה) , ולא אמר 'אוסירם' , כמו 'אושיבם' , "אורידם" (עמ' ט , ב) , והעמידו המלה על בניינה , ששרשה 'יסר' , או העתיד - "ייסר" (דב' ח , ה). והטעם: אני איסר אלה ההולכים למצרים; אז יהיו כשמע לעדתם - היושבים בארצם.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ויהי אפרים כיונה פותה - שמתפתה ונמשכת אחר הרשתות. אין לב - להכיר שלרעתה הן אותן הזרעים המושלכים שם. כך זה , אין לו לב להכיר שלרעתו הוא הולך אצל מצרים ואשור , כי כאשר ילכו אליהם אפרוש עליהם רשתי לתפשם , ולא ינצלו מידי. כעוף השמים - שאתה מפתה ומושך ומורידו אל הרשת , כן אמשכם ואורידם לרשתי. איסירם - אעשה אֹתם מוסר לעדתם הנותרת , כאשר שמעו שמע רעתם הבאה עליהם , ויווסרו יהודה ובנימן הנותרים , כשיגלו אותם מלכי אשור. איסירם - כמו "היצא אתך" (בר' ח , יז); "הישר לפני דרכך" (תה' ה , ט).

רד"ק:
ויהי אפרים - המשילהו ליונה הנלכדת ברשת בפתיותה , שאין לה לב להבין , כשתבא ללקט הגרגרים , כי רשת פרושה שם ללכדה. כן אפרים , כשהיו הולכים ושואלים עזר מאשור או ממצרים - כי לרעתם ילכו שם , בבקשם עזר מהאומות ולא מהאל אשר בידו הכל , וכשיחשבו להעזר בהם יפלו ברשת האל; וזהו שאמר "כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי" (להלן , יב). וזכר יונה , והוא הדין לשאר עופות; אלא יונה - לפי שאין לה מרה; כאלו הולכת בתמימות , לא תרגיש על הרע שימצאנה. ויונתן תרגם: "והוו בית ישראל דמן כיונה שרחיתא דאיתנסיבו בנהא ולית לה לב למצרים אתקרבו לאתור גלו". ופירש בעל 'הערוך' ('שרח') 'שרחיתא' - מבכה וגורדת פניה; ודמהו ללשון ערבי , שאומר לאשה המבכה ומשרטת פניה 'שרחא'.

ר' יוסף כספי:
אפרים כיונה פותה אין לב - כמו שקדם "ובל יאמרו ללבבם" (פס' ב); זה דמיון אחר , טוב ונאות מאד לענינם. ומדעתי - שיש פתיוּת בכל מין היונה , כמו שכתוב על מין החסידה "כי השה אלוה חכמה" (איוב לט , יז); וזה כמו שיש הכרה גדולה לשור ולחמור , כמו שאמר ישעיה "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו" (א , ג) , כמבואר בספרי הפילוסופים. וכן בכאן פתיוּת מין היונה , כי פותה אינו בכאן לתנאי , רק לבאור; כמו שנֹאמר: כשור היודע , או: כראובן האדם. וכן נאמר בסגֻלות ידועות למין - מין בספר ירמיה "קורא דגר ולא ילד" (יז , יא). ובכלל , כי רוב הטבעים והסגֻלות נמצאו בספרי הקדש שלנו. ובאור זה בארכה 'אוצר יי'' יבא. ואולם יראה לי כי פתיות מין היונה המכוון בכאן - כי היונים הולכים להם מן השובך שלהם תמיד לרעות בגנים ובשדות , ויהיו חפשים מבעלי השובך , ואחר ישובו ברצונם לשובך עד שיתָפשו ביד וישחטום. וגם ציידים רבים יארבו להם אצל השובך , כי ידעו ששם ישובו; וזה פתיות מופלג. וכן שוה בשוה היו עַמֵנו עם מצרים ואשור.
ריכוז קישורים